סבב סקיצות רביעי. אתה פותח את המייל מהמעצב, הלב שלך פועם בתקווה, אבל אחרי כמה שניות של בהייה במסך, התחושה המוכרת חוזרת: "זה עדיין לא זה". התסכול מתחיל לחלחל. איך מסבירים מה רוצים כשלא בטוחים במאה אחוז? כמה סבבים זה נורמלי? והאם הבעיה אצלי או אצלו? אם הסיטואציה הזו מרגישה לך מוכרת, אתה לא לבד. זהו "מעגל השגעון" המפורסם של תהליכי עיצוב, והוא אחד הגורמים הגדולים ביותר לתסכול, בזבוז זמן ובזבוז כסף.
אבל חשוב שתדע, הבעיה היא כמעט אף פעם לא כישרון העיצוב של המעצב או הטעם האישי שלך. הבעיה, בתשעה מתוך עשרה מקרים, היא תקשורת. ליתר דיוק, היא נעוצה בדרך שבה אנחנו נותנים ומקבלים פידבק. מאמר זה יעניק לך מתודולוגיה פשוטה וברורה למתן פידבק אפקטיבי – כזה שמוביל לתוצאות מהירות, חוסך שעות עבודה יקרות, והופך אותך מלקוח פסיבי לשותף פעיל ויצירתי בתהליך.
בוא נדמיין לרגע ששכרת נהג מקצועי שייקח אותך ליעד חשוב. אחרי כמה דקות של נסיעה, אתה אומר לו, "אני לא אוהב את הדרך הזאת". הנהג, שרוצה לעזור, שואל: "בסדר, לאן תרצה שניסע במקום?". ואתה עונה: "אני לא יודע, פשוט תנסה דרך אחרת". מה הסיכוי שתגיעו ליעד? קלוש. סביר להניח שתמצאו את עצמכם מסתובבים במעגלים, מתוסכלים ועצבניים.
זה בדיוק מה שקורה כשאתה נותן למעצב פידבק כמו "זה חלש", "תעשה את זה יותר 'וואו'", או "אני לא מתחבר לזה". פידבקים כלליים ורגשיים, למרות שהם לגיטימיים לגמרי כתחושה אישית, לא נותנים למעצב שום כיוון פעולה. הם משאירים אותו בערפל ומאלצים אותו לנחש. וניחושים, בעולם העיצוב, מובילים לעוד סקיצות לא רלוונטיות, לעוד סבבי תיקונים, ולתחושה ששניכם מבזבזים את הזמן.
כדי שהתהליך יעבוד, חשוב להבין את חלוקת התפקידים. התפקיד שלך, כבעל העסק, הוא להיות המומחה ל"מה" ול"למה". אתה יודע מה העסק שלך עושה, מי קהל היעד, מה הערכים של המותג, ומה המטרה העסקית של הלוגו. התפקיד של המעצב הוא להיות המומחה ל"איך" – איך לתרגם את כל המידע האסטרטגי הזה לצבע, צורה וקומפוזיציה. פידבק טוב הוא הגשר שמחבר בין שני העולמות האלה. הוא מכבד את המומחיות של המעצב, אך מוודא שהוא משרת את המטרות העסקיות שלך.
בעלי עסקים רבים חוששים לתת פידבק ישיר מדי. הם מפחדים "להעליב" את המעצב, לפגוע ביצירתיות שלו, או להישמע כמו לקוח "קשה". אבל מעצב מקצועי לא יפגע מפידבק מנומק וענייני. להפך. אין דבר מתסכל יותר עבור איש מקצוע מאשר לקוח שלא יודע מה הוא רוצה או שלא נותן כיוון ברור. פידבק מפורט ומנומק הוא לא ביקורת אישית; הוא ביטוי של כבוד לתהליך, לזמן וליכולות המקצועיות של המעצב. הוא מראה שאכפת לך, שאתה מעורב, ושאתה רואה בו שותף להצלחה, ולא רק "ספק של ציורים".
לפני שנצלול לטכניקות של מתן פידבק, יש שלב קריטי אחד שחייבים לעבור בו: תיאום ציפיות. הרבה מהתסכול בתהליך העיצוב נובע מפער בין האופן שבו בעל העסק מדמיין את התהליך, לבין המציאות של עבודה יצירתית. אנחנו רואים בסרטים מעצב גאון שמשרבט משהו על מפית ומיד קולע בול, ומצפים שזה יקרה גם לנו. המציאות, לרוב, שונה – והבנתה היא המפתח לתהליך רגוע ומוצלח.
בעלי עסקים רבים מצפים לקבל במייל הראשון שלוש גרסאות מושלמות של הלוגו, ומתוכן רק לבחור את האחת. כשהם מקבלים סקיצות שנראות שונות מאוד זו מזו, או כאלה שמרגישות לא גמורות, הם עלולים להתאכזב.
חשוב להבין: תפקידן של הסקיצות הראשונות הוא לא להיות "הלוגו המושלם". תפקידן הוא להציג בפניך כיוונים אסטרטגיים שונים לדיון. לדוגמה, המעצב עשוי להציג לך:
כיוון א: לוגו מבוסס טקסט (לוגוטייפ) שמשדר מסורת וביטחון.
כיוון ב: לוגו מבוסס אייקון מופשט שמשדר חדשנות וטכנולוגיה.
כיוון ג: לוגו המשלב אייקון וטקסט בסגנון ידידותי ונגיש.
אלו שלוש שפות ויזואליות שונות. המטרה שלך בסבב הראשון היא לא להתאהב בסקיצה ספציפית, אלא להחליט באיזו שפה המותג שלך צריך לדבר. הפידבק הנכון בשלב זה הוא: "אני מבין את שלושת הכיוונים. אני חושב שהכיוון השני, המודרני והמופשט, הוא הנכון ביותר עבור המותג שלנו. בוא נתמקד בו ונפתח אותו". החלטה כזו חוסכת סבבים מיותרים של חקירת כיוונים לא רלוונטיים.
זוהי נקודת תורפה נפוצה. המונח "סבב תיקונים" כלול כמעט בכל הצעת מחיר, אך הגדרתו עמומה. בעל עסק עלול לחשוב ש"תיקון" יכול להיות גם "בעצם, לא אהבתי את הכיוון, בוא ננסה משהו חדש לגמרי".
כאן חובה לעשות סדר. תיקון (Revision) הוא שינוי או דיוק בתוך כיוון עיצובי שכבר נבחר. למשל: "בוא ננסה צבע אחר", "נראה איך זה ייראה עם פונט אחר", "אפשר להגדיל קצת את האייקון?״. עיצוב מחדש (Redesign) הוא זניחת הכיוון הנבחר ובקשה לחקור קונספט חדש לגמרי.
מדוע ההבחנה הזו קריטית? כי עיצוב מחדש דורש חזרה לשולחן השרטוט, שעות רבות של חשיבה וביצוע, ולכן הוא לא יכול להיות כלול ב"סבב תיקונים" סטנדרטי. תיאום ציפיות ברור לגבי זה בתחילת הדרך ימנע אי נעימויות ויחסוך הוצאות בלתי צפויות.
"אני רוצה משהו נקי", "שירגיש יוקרתי", "שיהיה 'וואו'". אלו משפטים שכל מעצב שומע. הבעיה היא שהם סובייקטיביים לחלוטין. "נקי" עבורך יכול להיות מינימליסטי, ועבור המעצב, יכול להיות מאורגן ומסודר. "יוקרתי" עבורך יכול להיות זהב ועיטורים, ועבורו, יכול להיות שחור-לבן ופונט קלאסי.
האחריות שלך כלקוח היא לתרגם את המילים המופשטות האלה לדוגמאות קונקרטיות או להסברים מנומקים. במקום להגיד "נקי", אמור: "אני רוצה שיהיה הרבה 'שטח לבן' מסביב ללוגו, ושנשתמש במעט צבעים, כמו בלוגו של אפל". במקום להגיד "יוקרתי", שלח דוגמאות של מותגים שאתה תופס כיוקרתיים והסבר מה באלמנטים שלהם משדר לך יוקרה. ככל שתהיה יותר ספציפי, כך תעזור למעצב להיכנס לראש שלך.
אם פידבק הוא הגשר בין העולם העסקי לעולם העיצובי, אז הבריף (מסמך האפיון) הוא היסודות שעליהם הגשר הזה בנוי. הרבה בעלי עסקים רואים בבריף שלב טכני שצריך "לסמן עליו וי" כדי להתקדם לעיצוב. זו טעות קריטית. הבריף הוא המסמך האסטרטגי החשוב ביותר בכל התהליך. הוא כוכב הצפון שלכם, העוגן שמחזיק את הפרויקט במים סוערים ומונע ממנו להיסחף. למה? כי הוא הופך את הדיון מסובייקטיבי לאובייקטיבי.
במקום לדבר על מה "יפה" או "לא יפה" בעיניך, הבריף מאפשר לכם לדבר על מה "עובד" או "לא עובד" בהתאם למטרות שהגדרתם יחד. כל פידבק, כל הערה וכל בקשה צריכים להתחיל ולחזור אליו. הוא המקור המוסכם של האמת בפרויקט, והוא הכלי החזק ביותר שלך כדי לתת פידבק מנומק, מקצועי ומדויק.
בפעם הבאה שאתה מקבל סקיצות, לפני שאתה מגיב, פתח את מסמך הבריף. קרא שוב את המטרות, את ערכי המותג ואת הגדרת קהל היעד. עכשיו, בחן את הסקיצות דרך המשקפיים האלה. במקום לשאול את עצמך "האם אני אוהב את זה?", שאל "האם זה משרת את המטרה שהגדרנו?״.
השינוי הזה בחשיבה הוא קטן, אבל ההשפעה שלו עצומה. הוא הופך את הפידבק שלך מכזה שמבוסס על טעם אישי לכזה שמבוסס על אסטרטגיה עסקית. לדוגמה, במקום להגיד "הצבע הזה ילדותי מדי", נסח את המשפט כך: "בבריף הגדרנו שקהל היעד שלנו הוא מנהלים בכירים ואנחנו רוצים לשדר סמכות ויוקרה. אני חושש שהכתום הבוהק הזה פחות מתחבר לתחושת ה'רצינות' שדיברנו עליה. האם נוכל לבחון גוונים כהים וסולידיים יותר, כמו כחול נייבי או אפור פחם, כפי שהצענו בדוגמאות ההשראה?". הרגשת בהבדל? המשפט השני הוא לא פחות ברור, אבל הוא מקצועי, מנומק, ומעניק למעצב כיוון פעולה מדויק שמבוסס על היגיון משותף, ולא על גחמה אישית.
אז הבנו שהבריף הוא העוגן, אבל איך בונים את משפט הפידבק המושלם בפועל? בדיוק בשביל זה פיתחתי מודל פשוט שכל אחד יכול ליישם, ואני קוראת לו שיטת מ.ת.ם: מטרה, תחושה, מסלול. זו נוסחה קלה לזכירה שהופכת כל פידבק מבולבל ומעורפל לפידבק חד, ממוקד ובר-ביצוע.
מ' – מטרה (העוגן האסטרטגי)
השלב הראשון והחשוב ביותר הוא להתחיל תמיד מהתייחסות למטרה עסקית שהוגדרה בבריף. אל תתחיל מהרגש שלך או ממה שאתה "אוהב". התחל מהאסטרטגיה. זה מיד ממסגר את הדיון כמקצועי ומכוון מטרה. לדוגמה: "אחת המטרות המרכזיות שהגדרנו בבריף הייתה שהלוגו צריך להיות ורסטילי ולעבוד היטב גם בגדלים קטנים מאוד, כמו אייקון לאפליקציה."
ת' – תחושה (הרגש הסובייקטיבי המנומק)
רק אחרי שעגנת את הפידבק במטרה עסקית, הגיע הזמן לחבר אליו את התחושה הסובייקטיבית שלך. כאן אתה מסביר איך העיצוב גורם לך להרגיש, אבל חשוב לקשור את הרגש הזה למטרה שהצגת. לדוגמה, בהמשך למשפט הקודם: "כשאני מסתכל על הסקיצה הזו, אני מרגיש שהפרטים הקטנים והקווים הדקיקים הולכים לאיבוד כשאני מדמיין אותה בגודל קטן, וזה יוצר תחושה של עומס וחוסר בהירות, בניגוד למטרת ה'פשטות' שרצינו."
ם' – מסלול (הצעה קונקרטית להמשך)
פידבק טוב לא רק מצביע על בעיה, הוא עוזר לסלול את הדרך לפתרון. סיים תמיד בשאלה מכוונת או בהצעה מעשית שנותנת למעצב כיוון ברור להמשך. אל תשליט את הפתרון, אלא תציע מסלול לחקירה משותפת. לדוגמה, בהמשך לשני המשפטים הקודמים: "מאוד אהבתי את הקונספט הכללי של האייקון. האם נוכל לראות גרסה שלו עם קווים עבים יותר ופחות פרטים קטנים, כדי לבדוק אם זה פותר את בעיית הקריאות בגדלים קטנים?״.
נחבר את שלושת החלקים למשפט פידבק אחד, שלם ואפקטיבי: ״אחת המטרות המרכזיות שהגדרנו בבריף הייתה שהלוגו צריך להיות ורסטילי ולעבוד היטב גם בגדלים קטנים מאוד. כשאני מסתכל על הסקיצה הזו, אני מרגיש שהפרטים הקטנים והקווים הדקיקים הולכים לאיבוד, כשאני מדמיין אותה בגודל קטן, וזה יוצר תחושה של עומס. מאוד אהבתי את הקונספט הכללי של האייקון. האם נוכל לראות גרסה שלו עם קווים עבים יותר ופחות פרטים, כדי לבדוק אם זה פותר את בעיית הקריאות?״.
זהו פידבק שכל מעצב ישמח לקבל. הוא מראה שהבנת את האסטרטגיה, נימקת את הרגש שלך, והצעת כיוון פעולה קונקרטי. זהו המפתח לצאת מ״מעגל השגעון״.
לפעמים, גם עם המתודולוגיה הטובה ביותר, התהליך יכול להיתקע. זה טבעי לחלוטין. המטרה היא לא להימנע מהמצב הזה, אלא להחזיק בארגז כלים שיודע איך לצאת ממנו במהירות וביעילות. הנה ארבעה צעדים שיעזרו לך ולמעצב, לאתחל את המערכת כשהרגשתם ש״הלכתם לאיבוד״.
כשמסתכלים על אותן סקיצות שוב ושוב, העין מתעייפת והמוח מאבד את היכולת לראות דברים בצורה רעננה. אם אתה מרגיש שאתם דורכים במקום, הכרז על הפסקה. לא של שעה, אלא של יום או יומיים. זה לא עצלנות, זה מהלך מקצועי. המוח שלנו ממשיך לעבד מידע ברקע, ופתרונות יצירתיים צצים לעיתים קרובות דווקא כשאנחנו לא מנסים לכפות אותם. הודע למעצב שאתה לוקח 48 שעות לחשוב ועסוק בעניינים אחרים. כשתחזור לעניין, תראה את הסקיצות באור חדש לגמרי וכן, גם המעצב.
אם התקיעות נמשכת, זהו סימן שהגיע הזמן לחזור למקור – לבריף. קבע שיחה קצרה עם המעצב, ועברו יחד על מסמך האפיון. שאל את עצמך בכנות: האם המטרות שהגדרת עדיין מדויקות? האם גילית משהו חדש על קהל היעד שלי? האם המסר המרכזי שרצית להעביר התחדד? לפעמים, תגלה שהכיוון העסקי שלך השתנה מעט, והבריף המקורי כבר לא מייצג אותו במדויק. עדכון קטן בבריף יכול לפתוח כיוונים עיצוביים חדשים לגמרי.
בעידן של מיילים והודעות, קל לשכוח את הכוח של שיחה אנושית. פידבק בכתב הוא יעיל, אבל הוא חסר את הניואנסים, את טון הדיבור ואת האנרגיה. לפעמים, שיחת טלפון של עשר דקות יכולה לחסוך שבוע שלם של התכתבויות מתסכלות. היא מאפשרת דיון פתוח, סיעור מוחות ספונטני, והבנה עמוקה יותר של הכוונות של כל צד. חשוב לזכור, מאחורי המיילים יש שני אנשים שרוצים להגיע לאותה מטרה. שיחה קצרה מחזירה את האנרגיה החיובית והאמון לתהליך.
זה אולי הצעד הכי קשה מנטלית, אבל לפעמים הוא הכי נחוץ. אם ניסיתם לפתח כיוון מסוים בכמה ורסיות שונות והוא פשוט לא עובד, זה בסדר גמור להגיד: "אוקיי, הכיוון הזה לא מוביל אותנו למקום הנכון. בוא נניח אותו בצד ונחזור לשלב הרעיונות, על בסיס מה שלמדנו עד עכשיו". זה לא כישלון, זו למידה. זה לא אומר שכל העבודה עד עכשיו ירדה לטמיון. להפך. הלמידה מהכיוון שלא עבד היא קריטית, והיא תהפוך את הכיוון החדש למדויק ומוצלח הרבה יותר.
הדרך לצאת מ"מעגל השגעון" של סקיצות אינסופיות היא לא קסם, אלא מיומנות. מיומנות התקשורת. הדרך ללוגו מנצח היא תהליך, ולפעמים יש בו מהמורות. כשלומדים לתת פידבק שמבוסס על אסטרטגיה, מנומק ברגש, ומציע מסלול להמשך, כל הדינמיקה משתנה. התהליך הופך ממאבק מתסכל לשיתוף פעולה יצירתי, יעיל ומהנה.
הכוח לשנות את התהליך נמצא בידיים שלך. כשאתה לוקח אחריות על הפידבק שלך והופך מלקוח פסיבי לשותף אסטרטגי, אתה לא רק מבטיח שתקבל לוגו טוב יותר בסוף הדרך; אתה מבטיח שהדרך עצמה תהיה קצרה יותר, זולה יותר, ובעיקר – הרבה יותר מספקת.
הצלחת הלוגו שלך היא הצלחה שלי. אם אתה מחפש שותפה שתעזור לך לתרגם את החזון העסקי שלך לסמל ויזואלי מנצח, אני מזמינה אותך לפנות אלי. יחד, גם נדאג שהתהליך יהיה נעים ופרודוקטיבי במסלול ישיר להצלחה.
copyright 2022 PERSPECTIVA | All rights reserved
copyright 2022 PERSPECTIVA
All rights reserved
